פדיון דמי חופשה בזמן העבודה
חוק חופשה שנתית קובע שהמעביד צריך לתת לעובד מספר מסוים של ימי חופשה בתשלום. בפסק הדין שלפנינו בית הדין קובע שלשלם עבורם תוך כדי עבודה זה לא חוקי והמעסיק יצטרך לשלם פעמיים
ריבה אצ'ילדייב תבעה ממעסיקה לשעבר עמישב שרותים בע"מ, סכומים שונים. ביניהם תשלום עבור ימי חופשה בתשלום שלא קיבלה.
המעסיק טען שהוא שילם לאורך השנים "פדיון דמי חופשה" ושאי אפשר לדרוש ממנו לשלם פעמיים.
מי מהם צודק?
חוק חופשה שנתית קובע שכל עובד זכאי לקבל מספר מסוים של ימי חופשה בתשלום בכל שנת עבודה. מטרת החוק היא להעניק לעובד זמן חופשי מהעבודה לנוח ולהנות מבלי לדאוג שמשכורתו תיפגע ולמנוע מצב שבו עובדים לא לוקחים ימי חופש כדי לא לפגוע בשכר.
החוק קובע שמידה ויחסי העבודה מסתיימים כשלזכות העובד יש עוד ימי חופשה שלא נוצלו - צריך לשלם לו את דמי הפדיון שלהם. החוק אוסר על תשלום פדיון חופשה בזמן העבודה.
בתיק עע 324/05 פסקו כבוד הנשיא סטיב אדלר, כבוד השופטת נילי ארד, כבוד השופט שמואל צור, נציג עובדים מר יצחק ברק ונציג מעבידים מר יצחק קאול כי:
"תכליתו של חוק חופשה שנתית היא לתת לעובד חופשה בפועל, מנוחה, על מנת שיאגור כוח לעתיד 10. אף סעיף 5 לחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958 אוסר מתן שכר הכולל בתוכו, מראש, תשלום בעבור דמי חופשה, תמורת חופשה או פדיון חופשה כאמור בחוק חופשה שנתית. ודוק, כל האמור ביחס לפדיון חופשה מתייחס לזכאות מכוח החוק בלבד בסיום יחסי עובד-מעסיק. פדיון חופשה הוא מושג שהחוק הולידו, ואין הוא בא אלה בהקשר לחופשה שנתית שהחוק מזכה בה11.
מכיוון שאין לשלם לעובד סכום עבור פדיון ימי חופשה, כתחליף לחופשה בפועל לה הוא זכאי מכוח חוק חופשה שנתית, אין מקום לקזז את הסכומים ששולמו למערערת, ודין הערעור בעניין זה להתקבל."
המשמעות היא שהעובדת תקבל את מלוא ימי החופשה שמגיעים לה בנוסף על הסכומים שקיבלה כפדיון לאורך השנים.
לכתבה זו מצורפים קבצים:
חזור להתחלה...

תיק עע 324/05 - בית הדין הארצי לעבודה - לחץ להורדה