עובד זכאי להחזר הוצאות נסיעה לעבודה וממנה, בהתאם להוראות צו ההרחבה בדבר החזר הוצאות נסיעה לעבודה וממנה (להלן:"צו ההרחבה")
שיעור החזר הוצאות הנסיעה יהיה לא יותר מ-23.70₪.
כל עובד הזקוק לתחבורה כדי להגיע למקום עבודתו, זכאי לקבל ממעבידו השתתפות עד המכסימום האמור, בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה בעד כל יום עבודה בפועל בו השתמש בתחבורה כדי להגיע למקום עבודתו וזאת גם אם העובד השתמש בפועל ברכבו הפרטי ו/או בטרמפים להגיע לעבודה. גובה החזר הוצאות הנסיעה מחושב על פי עלות נסיעה ברכב ציבורי, אולם אין הדבר מחייב כי עובד ייסע בפועל ברכב ציבורי על מנת לקבל החזר הוצאות נסיעה כאמור.
הוצאות הנסיעה נקבעים על פי מחיר נסיעה מוזל באוטובוס או כרטיס מינוי חודשי מוזל, אשר העובד יכול להוכיחם באמצעות מכתב מחברת האוטובוסים. העובד לא נדרש להציג קבלה בפועל על הנסיעה, שכן כאמור העובד לא נדרש לנסוע בפועל בתחבורה ציבורית על מנת לקבל את ההחזר הנ"ל.
זכאות העובד להחזר הוצאות נסיעה היא ישנם מעל 2 תחנות אוטובוסים בין מקום המגורים למקום העבודה. בהתאם לפסיקה, קיימת חזקה שעובד המתגורר במרחק שאינו עולה על 500 מטרים ממקום עבודתו, אינו זקוק לתחבורה ציבורית ולפיכך לא יהיה זכאי לקבל החזר הוצאות נסיעה.
עובד הזכאי להיות מוסע לעבודה וממנה ברכב המעביד, לא יהיה זכאי להחזר הוצאות נסיעה לעבודה וממנה, אם המעסיק דאג לו להסעה למקום עבודתו ברכב המעביד, והעובד העדיף מטעמי נוחיות אישית שלא להזדקק לאותה הסעה. זה נכון כאשר המעביד דואג להסעה מסודרת שבה ישנן נקודות מפגש ואיסוף קבועות וכן זמני איסוף ופיזור קבועים, ולא כאשר המעביד בדק וגילה שלכל עובדיו יש דרך להגיע לעבודה . אם העובד מוסע לכיוון אחד בלבד( לעבודה או ממנה) הוא יהיה זכאי עד למחצית מסכום ההחזר.
עובד הנעדר מעבודתו מסיבה כלשהיא אנו זכאי להחזר הוצאות נסיעה בעד תקופת היעדרותו.